יום 3
היום השלישי - מחנות בת של שטוטהוף: מחנות ברומברג | 19.10.2005
לאחר ארוחת הבוקר אנו יוצאים לסיור קצר
לאחר ארוחת הבוקר אנו יוצאים לסיור קצר בגדנסק, לראות את העיר היפה הזו ביום. מסיירים בעיר העתיקה, עוברים ליד הפסל של אל הים נפטון וליד הבתים הצבעוניים. בכיכר שם מלא יונים, כמו שמוכר לנו מקראקוב וגם ממקומות אחרים באירופה.
מבקרים גם בכנסייה יפה, בה יש שעון אסטרונומי בדומה לזה שיש בפראג.
עוזבים את גדנסק לשלום ונוסעים דרומה. בדרך נעצור בטירת מלבורק, מצודת אבירים מימי הביניים (המאה ה-14), מימי השושלת הטבטונית. זוהי טירה ענקית, ויש בה סיורים מודרכים האורכים 3 שעות... אין לנו את הזמן לכל הסיור. אבי ואני נכנסים לסיבוב של כשעה, וגם קונים מעט מזכרות בחנות הנחמדה שבפנים.
לפני הגיענו לטירת מלבורק, תומס ידידנו הצליח להשיג בטלפון את העיתונאי מהמקומון שכתב את הכתבה בפולנית על מחנה ברומברג. האיש לא רק מוכן לספק מידע אלא מתנדב ברצון להגיע ולפגוש אותנו בצהרים באזור המחנה ולסייר איתנו. בשיחת טלפון נוספת איתו, הוא מספר שחלק מהמידע לכתבות שלו, הוא קיבל מהיסטוריון העובד באוניברסיטת המקומית של ברומברג, היום עיר פולנית הנקראת- בידגוטש BYDGOSZCZ. וגם ההיסטוריון מוכן לבוא, מייד לאחר שיסיים ללמד באוניברסיטה, בצהריים. יותר מזל מזה לא יכול היה להיות לנו...
נסענו אם כן לאותה עיר, בידגוטש. לא היו לנו תקוות גדולות, מאחר ואמא לא זכרה הרבה על המחנה, על הצריפים בו, ובכלל פרטים על האזור שלפיהם ניתן יהיה לשחזר תמונה ברורה.
פגשנו בפאתי העיר את שני האנשים הנחמדים ששמחו להתלוות אלינו: העיתונאי, כריסטוף בלז'ג'בסקי, Krzysztof Blazejewski , הכותב במקומון בעיר בידגוטש בשם- Express media ואת ההיסטוריון, ד"ר אלכסנדר לאסיק, Dr Aleksander Lasik, שהראה לנו בגאווה שיש שני מאמרים שלו שהתפרסמו בספר של יד ושם שהוא הביא איתו. הוא לא קורא עברית, אבל ידע להראות לנו היכן מופיע המאמר שלו בספר..
הבנו משני המומחים, שבאזור זה היו שני מחנות- ברומברג-אוסט (כלומר- מזרח) וברומברג-ברונו, שבו היתה אמא. בתחילה נסענו לברומברג-אוסט, שם הלכנו ליד הגדר. כפי הנראה על מחנה ברומברג-אוסט יש יותר מידע, ושתי הכתבות שפרסם העיתונאי הן על המחנה הזה. אין הרבה מה לראות ואין כבר בעצם מחנה. הגדר שנותרה כאן נראית כמו במחנות אחרים של הגרמנים (ראו בתמונה). העיתונאי צילם, שאל שאלות והקליט בטייפ מנהלים קטן ואמא באמצעות תומס ניסתה לענות לו כמיטב יכולתה ועד כמה שזכרה.
 |  |
במרחק 5 ק"מ משם, נמצא המחנה השני, ברומברג-ברונו BROMBERG-BRAHNAU בגרמנית, ובשמו הפולני היום נקרא האזור- בידגוטש-וונגנובו- BYDOGOSZCZY-LEGONOWIE . שם למעשה איננו יכולים להיכנס כי זהו מפעל לכימיקלים, מתחם סגור כמו תעשייה צבאית (בפולנית כתוב בכניסה למפעל: ZAKLADY CHEMICZNE, שפירושו לפי מה שהבנתי- מפעל לכימיקלים. מהו שמו המלא- איננו יודעים). המפעל היה כאן גם בתקופת המלחמה, לפי מה שהוסבר לנו. כנראה שאמא עבדה כאן באזור של המפעל הזה, כאמור אולי במשהו הקשור ברכבות, היא לא כל כך זוכרת. היא לא עבדה בתוך המפעל עצמו.
מה שאמא כן זוכרת, היא העובדה שמידי יום ראשון, לכבוד יום המנוחה הנוצרי, הם היו מובלים ברגל מרחק לא קטן מן המחנה, עוברים בדרך על גשר רכבת רעוע מעל הוויסלה ומן העבר השני היו מצטווים לחפור תעלות.
נסינו אם כן, לברר היכן יש גשר כזה בסביבה. נסענו סביב המחנה/מפעל הכימיקלים, שטח גדול מאוד מוקף גדרות, וירדנו לשביל צדדי ונסענו בו כשהעיתונאי, שהוא המומחה לאזור זה, מנסה לכוון אותנו לכיוון הנכון. וראה זה פלא, אכן הגענו לגשר. אמא לא זכרה אם כך נראה הגשר עליו עברה, היא רק זכרה חורים גדולים בגשר העץ דרכם אפשר היה ליפול אל הנהר, ומכך היא פחדה פחד מוות מאחר וכלל לא ידעה לשחות.
מאוד התרגשנו לאתר את הגשר, וסימנו לעצמנו עוד "וי" בפאזל הדמיוני של השלמת סיפורה של אמא. אמא לא הסכימה לעלות על הגשר, אבל אבי ואני שעלינו עליו, ראינו בבירור שהיו בו חורים בלוחות העץ שאפשר ליפול דרכם (ראו בצילום). עם זאת, אפשר לשער שאם הגשר הזה אכן קיים שם מאז מלחמת העולם, הרי שהוא בוודאי עבר כבר שיפוצים כלשהם במהלך 60 השנים שחלפו...
הצטלמנו כולנו למזכרת ליד הגשר, ובגלל החשיכה שכבר החלה יורדת איכות התמונה לא משהו.. כדי להמחיש לנו את עוצמת האירועים, עברה בדיוק בדקות אלו רכבת בקול רעש גדול על הפסים לידינו..
חזרנו לעיר בידגוטש, הורדנו את שני המומחים בחזרה לרכבם ונפרדנו מהם בברכות חמות. הרגשנו שנפל בחלקנו מזל גדול שהם היו פנויים לבוא ולסייע לנו כפי שעשו.
מכאן נסענו עוד נסיעה לא קצרה לוורשה, שם חיכה לנו מלון פשוט וקטן בשם היומרני "פרימייר-קלאס", שכשמו כן לא היה. הוא היה מלון של 2 כוכבים.. החדר היה צפוף מאוד, והשירותים היו מין יחידה מוזרה שהוצמדה לחדר. אבל זו הרמה שמקבלים תמורת 169 זלוטי ללילה (שזה זול בצורה מפחידה למלון בוורשה...).