מבוא
כתב: ציון כהן

הרעיון התבשל כבר מזה זמן- לנסוע עם אמא, כדי לברר נקודות במסעה חזרה מן המחנות לעיירת הולדתה בהונגריה. לנסות ולהשלים את הפאזל, שבו חלקים חסרים מפאת השנים שחלפו, חוסר ההבנה איפה בדיוק הייתה ואיך הגיעה לשם. ומה יכול להיות זמן מתאים יותר למסע כזה, מהשנה בה מציינים בעולם 60 שנה לשחרור המחנות- אושוויץ-בירקנאו ושטוטהוף, שני מחנות שבהם היתה אמא ובהם נבקר.

הצטרפנו אחי (אבי) ואני לאמא, למסע שורשים מרתק, שהצליח לנו למעלה מן המשוער. מצאנו תיעוד שחיפשנו, אנשים טובים לאורך הדרך עזרו וסייעו לנו ואפילו מזג האוויר היה בעדנו... להלן סיפור המסע.

סיפור המסע

נחתנו בוורשה, בערך עשר בלילה. לאמא זו פעם ראשונה בפולין, אבי ואני כבר היינו בארץ זו- אני עם משלחת ביה"ס ואבי עם משלחת מבנק דיסקונט. אנחנו מחפשים ביציאה את המדריך שלנו, תומס (או יותר נכון כמו שקוראים לו בפולנית- תומש) קוברצ'יק. איננו יודעים איך הוא נראה, אבל אני לפחות מרגיש שאני מכיר אותו, אחרי שיחות טלפון לא מעטות מהארץ והתכתבות במיילים, במסגרת כל התיאומים לקראת הנסיעה.

תומס אכן ממתין לנו עם שלט קטן היציאה ואנו הולכים לכיוון מגרש החנייה, אל הרכב שלו שייקח אותנו אל המלון בוורשה.קריר בחוץ, טוב שבאנו עם מעילים ונערכנו למקרה שיהיה קר. תוך כדי הליכה משוחחים קצת ומנסים לדעת מהיכן תומס, שאיננו יהודי, יודע עברית טובה כל כך. מסתבר שהוא יודע גם אידיש (ועוד שפות) ושיש לו סיפור מעניין שעוד נכיר את פרטיו בהמשך.. הנה תומס בתמונה כאן, עומד משמאל...

נוסעים למלון בוורשה, זהו מלון קטן ומאוד לא מפואר בשם "גורדון", שנמצא לא רחוק משדה התעופה (וזהו בערך היתרון היחיד שלו..). עקב השעה המאוחרת, אנחנו הולכים לישון וקובעים לבוקר עם תומס לשעה שמונה- שמונה ורבע, אז בכוונתנו לצאת צפונה לכיוון גדנסק, על פי התכנון.

<< הקודם   הבא >>