המשפחה

סבא, אבא של אבי היה שוחט. לאבא היו 2 אחיות, ונדמה לי שגם אח. לאמא היו 4 אחיות ואח. דוד שלי, אח של אמא, היה רב. המשפחה, חוץ מאבא היתה במצב טוב, חלקה אף אמידה. אבא, לעומת זאת, בקושי הצליח לפרנס את המשפחה. הוא לא היה מבית עשיר, ותמיד הסתפק במועט. היה אדם ישר ומה שהרוויח - הספיק לו. הוא אהב מאוד את המשפחה ודאג לנו, כשהיה צריך אחר כך הלך לעבוד - חטב עצים אצל גויים, להכין לתנורים לחורף - העיקר לעבוד ולהרוויח מעט כסף.

היתה לי אחות גדולה, אסתר, שנפטרה בגיל 18, כ-3 או כ-4 שנים לפני שלקחו אותנו. היא מתה מדלקת ריאות, היה זה כשעמדו בחוץ בחצר, לפני חג הפסח ולשו את המצות במין אמבטיות גדולות ועל קרשים גדולים עשו את הבצק. היה חורף, חודש מרץ וקור בחוץ. מזה היא חטפה דלקת ריאות וכעבור שבוע ימים נפטרה. אסתר היתה הבכורה, אחריה היה בנצי. הוא נולד עם מום בלב, תמיד היו לו שפתיים כחולות ולא יכל לעבוד ולא ללמוד, הוא היה חולה לב, ואז לא היו תרופות והידע לטפל בזה כמו היום. היינו שתינו, שתי אחיות תאומות - שרה ומלכה'לה. בת שבע וחצי היתה כשנפטרה, היה זה מדלקת בכליות. כמה שאהבנו האחת את השנייה. היו לה עיניים שחורות גדולות ושיער שחור. היא לא דמתה לי, לא היינו תאומות זהות. אני הייתי בלונדינית, היא היתה ילדה יפה. יהודה היה האח הנוסף. הוא נולד אחרי בנצי ולפנינו, התאומות. אני חושבת שהיו שניים נוספים שנולדו לפנינו ומתו, נפטרו בלידה או אחרי הלידה, כך שאסתר לא היתה הלידה הראשונה אלא היו עוד שתיים לפניה.

היה לנו שולחן ושני ספסלים והיינו יושבים משני צדדיו. אני זוכרת שפעם, לפני יום כיפור, אמא הגישה לשולחן גולאש חם ואני שמתי את היד ונכוויתי כוויה גדולה שנשארה לי עד היום, הייתי אז בת 3-4. אבא ואמא היו בני דודים, שתי הסבתות שלי היו אחיות. יש לי תמונה של הסבתא ושל האחיות, אבל בתמונה הזו הסבתא החורגת. את סבתא האמיתית לא הכרתי. היה נהוג להתחתן בין קרובים, בין בני דודים, זה עם זה, אבל זה לא טוב, זה לא בריא.

גרנו ברחוב קטן, בבית של שניים וחצי חדרים. המצב היה קשה ולא יכולנו לשלם שכר דירה, אז עברנו קרוב יותר למרכז העיירה, גם כן רחוב קטן, בחצר ושם גרנו בחדר וחצי. בעצם היה זה חדר גדול, מטבח ומחסן, והמחסן היה למעשה כמו חצי חדר. כך, בחדר אחד התגוררנו חמישה - ההורים, בנצי, יהודה, ואני. המצב המשיך להיות קשה ואנו עברנו לדירה אחרת קטנה יותר, קרוב לבית הספר. גרנו תמיד בשכר דירה, לא היינו עשירים ולא יכלנו להרשות לעצמנו לקנות בית. אמא היתה בוכה לפעמים ואומרת: "למה הבאתי אתכם לעולם, הרי אינני יכולה לתת לכם מה שאני רוצה לתת, מה שאני קיבלתי בבית כשהייתי ילדה. היא החלה ללכת לבתים לעבודה בגיהוץ, כי לא היה לנו מספיק כסף, לפני כן היא לא עבדה בחוץ אף פעם, היא באה מבית מאוד עשיר, שהיו בו משרתים וכו', ההורים שלה סייעו לנו, אולם היא הרגישה לא נוח עקב כך, זה לא היה לכבודה והיא התביישה בכך. אמא היתה אישה גאה ולא רצתה לקבל עזרה.

העיר הגדולה הקרובה היתה נירג'האזה, אבל אפילו לשם לא נסעתי. לא יצאתי אף פעם מתחומי העיירה נירבאטור. כמובן שלא היה מדובר על בילויים, הצגות, סרטים... חלק מהמשפחה התגוררו לידינו - אחות של אבא ובני דודים. פעם, כשדודה שלי ילדה אמא נסעה לעזור לה, אבל בדרך כלל לא יצאנו מהעיירה. מי שרצה למשל לנסוע לבודפסט נסע ברכבת, והיתה תחנת רכבת אצלנו בעיירה.

עץ המשפחה

הנשים במשפחה

יושבות: מימין - אמא של שרה - גיטל (טובה); משמאל - הסבתא    עומדות: שלוש האחיות של אמה של שרה

<< הקודם   הבא >>